<h1>ספר החינוך מצוה צ"ד</h1>
<h2>דף כא.</h2>
שלא לשכון עובדי עבודה זרה בארצינו, שנאמר [שמות כ"ג] לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי. משרשי המצוה מה שנגלה בכתוב, בשביל שלא נלמוד מכפירתם. דיני המצוה כגון מה שאמרו זכרונם לברכה שאלו רצו להניח עבודה זרה אף על פי שעבדוה מתחילתן שמותרין לשכון בארצנו, וזהו הנקרא גר תושב, כלומר שהוא גר לעניין שהותר לישב בארצינו, כמו שאמרו זכרונם לברכה [ע"ז ס"ד ע"ב] אי זהו גר תושב, זה שקבל שלא לעבוד עבודה זרה. ואם לא הניח עבודה זרה אין צריך לומר שאין מוכרין לו קרקע שישכון בארצינו אלא אפילו לשכור לו אסור כל זמן שישכור לדירה, לפי שמכניס שם עבודה זרה, אבל לסחורתו מותר ובלבד שלא ישכור לשלשה בני אדם, לפי ששלשה דבר קביעות הוא ואין ראוי לקובעם. וחילוק הדינין שאמרו זכרונם לברכה [ע"ז כ"א ע"א] שיש בענין זה בין בתים לשדות וכרמים ובין סוריא לארץ ישראל, ויתר פרטיה מבוארין בסנהדרין ועבודה זרה [שם]. ונוהגת בזכרים ונקבות בארץ. ועובר עליה ומכר להם קרקע או שכרו להם במקום שאינו רשאי עבר על מצות מלך ואינו לוקה, לפי שאיפשר למכור להם קרקע או להשכיר בלא עשיית מעשה.
<h2>דף סד:</h2>
שלא לשכון עובדי עבודה זרה בארצינו, שנאמר [שמות כ"ג] לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי. משרשי המצוה מה שנגלה בכתוב, בשביל שלא נלמוד מכפירתם. דיני המצוה כגון מה שאמרו זכרונם לברכה שאלו רצו להניח עבודה זרה אף על פי שעבדוה מתחילתן שמותרין לשכון בארצנו, וזהו הנקרא גר תושב, כלומר שהוא גר לעניין שהותר לישב בארצינו, כמו שאמרו זכרונם לברכה [ע"ז ס"ד ע"ב] אי זהו גר תושב, זה שקבל שלא לעבוד עבודה זרה. ואם לא הניח עבודה זרה אין צריך לומר שאין מוכרין לו קרקע שישכון בארצינו אלא אפילו לשכור לו אסור כל זמן שישכור לדירה, לפי שמכניס שם עבודה זרה, אבל לסחורתו מותר ובלבד שלא ישכור לשלשה בני אדם, לפי ששלשה דבר קביעות הוא ואין ראוי לקובעם. וחילוק הדינין שאמרו זכרונם לברכה [ע"ז כ"א ע"א] שיש בענין זה בין בתים לשדות וכרמים ובין סוריא לארץ ישראל, ויתר פרטיה מבוארין בסנהדרין ועבודה זרה [שם]. ונוהגת בזכרים ונקבות בארץ. ועובר עליה ומכר להם קרקע או שכרו להם במקום שאינו רשאי עבר על מצות מלך ואינו לוקה, לפי שאיפשר למכור להם קרקע או להשכיר בלא עשיית מעשה.
